דיקור מי השפיר
דיקור מי שפיר היא הדרך השכיחה ביותר להשגת תאים שמקורם בעובר לצורך ייעוץ גנטי.
כמה מילות הסבר ורקע לפני הכל:
החל משלביו המוקדמים ביותר של ההריון ועד סוף ההריון העובר נמצא בתוך נוזל מי השפיר. מהם המים האלה? למעשה, זה ... שתן של העובר והפרשות ממערכת הנשימה שלו. ( לא לדאוג, העובר מאד נהנה לשחות בהם ומתייחס לשתן של עצמו בשונה מאיתנו המבוגרים...). מי השפיר מגנים על העובר מפני חבלות ומאפשרים לו תנועה חופשית ופיתוח אבריו ושריריו. העובר מחדיר גם מי שפיר לריאותיו על ידי תנועות שרירי הנשימה והמים השוטפים את הריאות מאפשרים את התפתחותן. מי השפיר מכילים חומרים שונים שמקורם בשתן העוברי, בקרומים של שק מי השפיר ובשליה.
במי שפיר גם מצוי תרחיף של תאים שנושרים מעור העובר בתהליך התחדשות העור (כן, ממש כמו אצלנו). התאים האלה הם בחלקם תאים חיים ויכולים להמשיך להתחלק ולצמוח בתרבית רקמה במעבדה והם מקור מצוין ומייצג לרקמה עוברית לצורכי אבחון שונים.
כאשר שואבים מעט ממי השפיר בעת הדיקור נמצאים תאים אלה בתוך המים. לאחר סירכוז הדגימה (טכניקה להפרדת התאים מן המים) הם מופרדים ומושמים בבקבוקונים מיוחדים לצורך הפקת ה- DNA מהם וגם ביצוע כל הבדיקות הגנטיות הנדרשות ובכללן קביעת מספר הכרומוזומים בעובר ותקינות המבנה שלהם.
את מי השפיר ניתן לנצל גם לצורך מדידת ריכוזם של חומרים כימיים המצויים בנוזל כגון: ריכוז החלבון העוברי.
טכניקת הדיקור
ראשית, לא לדאוג: הפעולה אמנם דורשת מיומנות גבוהה וניסיון אבל היא פעולה פשוטה יחסית ולא מורכבת לביצוע, ואינה פוגעת בעובר.
פעולת דיקור מי השפיר אינה דורשת כל הכנה מוקדמת מצד האשה מלבד ריקון של שלפוחית השתן כדי למנוע את מעבר המחט דרכה. הפעולה אינה כואבת ואינה דורשת אלחוש מקומי כיוון שעור הבטן מכיל מעט עצבים ורגישותו דומה לזו של עור המרפק ממנו נלקחות כרגיל דגימות דם. לפני ביצוע הדיקור עצמו נערכת בדיקת אולטרסאונד שמטרתה לוודא שהעובר חי, לבחון את מיקום השליה ואת כמות מי השפיר ולאשר אם גודלו של העובר אכן מתאים לגיל ההריון המחושב. באותו זמן הרופא אמור גם להסתכל על תעלת צואר הרחם ולודא שהיא סגורה ואינה מקוצרת (אחרת יש סיכון רב יותר משמעותית). לאחר מכן מחוטא עור הבטן בתמיסת אלכוהול ומכוסה מסביב בסדינים סטריליים.
בשליש השני להריון, מקום הדיקור הוא בדרך כלל באיזור שבין הטבור ובין קו השיער קרוב לקו האמצע. לאחר שגם מתמר האולטרסאונד מכוסה בכיסוי סטרילי, נעשית סקירת אולטרסאונד נוספת שמטרתה למצוא את המקום המיטבי לביצוע הדיקור. המיקום המועדף הוא זה שבו ניצפה כיס של מי שפיר בכמות מספקת ושאין בו חלקי עובר או חבל טבור. תמיד מעדיפים לבצע את הדיקור באיזור שרחוק מן הפנים של העובר. מעדיפים לדקר גם במקום שאינו מצריך מעבר דרך השליה אם כי המעבר דרכה כרוך אך בתוספת סיכון קטנה מאוד יחסית לדיקור שאינו עובר דרך השליה.
לאחר שנבחר המקום המתאים מבוצעת החדרת המחט הדקה. זו נעשית תחת השגחת האולטרסאונד: הרופא מחזיק בידו האחת את מתמר האולטרסאונד צמוד לבטן באתר האופטימלי לדיקור ובידו השניה מחדיר את המחט ועוקב אחר מיקומה בכל עת. בדרך זו נמנע כמעט לחלוטין הסיכון לפגיעה בעובר. גם אם העובר קצת "סקרן" ומניע יד או רגל לכוון המחט לא קורה לו דבר והרופא שמבצע את הבדיקה מסיט מעט את המחט, ליתר בטחון. גם אם נגע העובר במחט אין ממה לחשוש. משהגיע קצה המחט לכיס הנוזל של מי שפיר מחברים מזרק אל המחט ומי שמסייע לרופא (אחות או טכנאית אולטרסאונד) שואב כמות קטנה של מי שפיר (20-30 סמ"ק). הפעולה הזו אורכת כדקה אחת ובכל מהלכה הרופא רואה את המחט ואת העובר ומשגיח בשבע עיניים על הפעולה. בסיום השאיבה מוצאת המחט, מבוצע חיטוי נוסף של מקום הדקירה ובכך הסתיימה הבדיקה. כיוון שמי השפיר הם כאמור שתן עוברי, הכמות שנשאבה מתחדשת בשק בתוך שעתיים שלוש. בניגוד לאגדות המסופרות, העובר אינו "יודע" שעבר בדיקת מי שפיר כיוון שהפעולה היא שאיבה כמות קטנה של מים מסביבו ואינה נוגעת בו בכלל. בסיום בדיקת מי השפיר האשה רשאית לקום מן המטה ולשבת מספר דקות על הכסא על מנת לוודא שהיא חשה בטוב ולאחר מכן יכולה לשוב לביתה. לרוב מומלץ על מנוחה והימנעות ממאמצים גופניים ומקיום יחסי מין במשך יומיים לאחר דיקור מי שפיר וזאת כדי להפחית למינימום את הסיבוכים העלולים לנבוע מן הפעולה.
דיקור מי שפיר אצל אשה עם סוג דם RH שלילי
אם לאשה יש סוג דם מקבוצת RH שלילי, אז לאחר כל דיקור מי שפיר, (או בדיקת סיסי שליה) האשה מקבלת זריקה של חומר הנקרא אנטי D. לאלה מבין הקוראים החפצים לדעת מדוע נעשה הדבר – לחצו על הקישורית סוג דם.
צבע מי שפיר
צבעם הרגיל של מי השפיר הוא צהבהב בהיר דומה לצבע השתן. לעתים מי השפיר הם בעלי צבע אדום והדבר נובע כתוצאה מדמום טרי של דם אמהי לתוך מי שפיר הקורה במהלך הבדיקה ( לא גורם לנזק). תופעה זו קורית באחוז קטן של המקרים, ואינה משמעותית לגבי המשך ההריון. צבע חום של מי שפיר מהווה סימן קצת מדאיג מאחר שבחלק מן המקרים האלה הדבר מעיד על בעיה בעובר, או על דימום תוך רחמי שקדם לדיקור.
סיבוכי הבדיקה
רוב דיקורי מי השפיר מסתיימים בכי טוב ורק במיעוט שבמיעוט מתרחשים סיבוכים. תוספת הסיכון להריון כתוצאה מעצם ביצוע דיקור מי שפיר, מעבר לשיעור הסיבוכים הקיים בכל הריון, הוא כעשירית האחוז (1:800-1:1000).
הסיבוך המשמעותי ביותר הוא ירידת מים בימים הסמוכים לאחר ביצוע הדיקור. המשמעות העיקרית של ירידת מים היא סכנת התפתחות זיהום בתוך הרחם ודלקת של קרומי ההריון ושל שריר הרחם. כאשר ירידת המים היא גדולה ונוצר מיעוט קיצוני של כמות מי שפיר יכולה להיגרם פגיעה בריאותיו של העובר. כאשר ירידת המים אינה מסיבית ניתן כיום לטפל שמרנית על ידי טיפול באנטיביוטיקה ותוך הקפדה על איתור מוקדם של סימני התפתחות זיהום ואין צורך לסיים את ההריון על ידי הפלה. במקרים אחרים, בעיקר כאשר ירידת המים היא מסיבית ואין התחדשות של מי שפיר בתוך השק ממליצים להפסיק את ההריון מתוך חשש לפגיעה, כאמור, בריאותיו של העובר. סיבוכים אחרים הם צירים מוקדמים או דימום קל בהם ניתן לטפל שמרנית. התפתחות זיהום או אפילו רק החשש לו, גם ללא ירידת מים, מחייב סיום מידי של ההריון כדי לא לסכן את בריאותה ואת חייה של האם. את הפסקת ההריון נאלצים לעשות ללא קשר לתוצאה המתקבלת מן הפעולה האבחנתית שלשמה בוצע דיקור מי שפיר. כאמור שיעור הסיבוכים האלה כתוצאה מדיקור מי השפיר הוא קטן ועומד על בערך אחד לאלף דיקורים.
צריך להדגיש כי שיעור הסיבוכים תלוי מאד במידת הנסיון והמיומנות באולטרסאונד של הרופא המבצע את הדיקור ולכן חשוב לברר זאת לפני שבוחרים ברופא הביצוע הבדיקה.
שיעור הנזקים הישירים לעובר כתוצאה מפגיעת המחט הוא מזערי ביותר וזניח, במיוחד מאז שדיקור מי שפיר נעשה תחת השגחה מתמדת של האולטרסאונד כמתואר. שיעור התמותה האמהית כתוצאה מסיבוכי דיקור מי שפיר (בעיקר זיהום תוך רחמי) גם הוא זעיר ביותר ועומד על אחד מכל כמה עשרות אלפי דיקורים.
מועד הדיקור
את דיקור מי שפיר השגרתי מבצעים לרוב בין השבוע ה- 16 וה- 20 להריון (בחודש החמישי). בתקופה זו יש כמות מספקת של מי שפיר שמאפשרת שאיבה של הנוזל בלי כל השפעה על העובר. כמות מי שפיר זו נוצרת מחדש בתוך שעתיים עד שלש שעות לאחר הדגימה. למעשה, את דיקור מי שפיר ניתן לבצע גם בשלב מתקדם יותר של ההריון. לא כדאי לדחות את מועד ביצוע הבדיקה אם אין צורך הכרחי בכך: כיוון שהתשובה עלולה להתקבל בשבועות מתקדמים מאוד של ההריון, הפסקת ההריון אז, אם תדרש, עלולה להוות בעיה משפטית וחוקית מורכבת מאחר והעובר כבר נחשב אז כבעל סיכוי לחיות מחוץ לרחם.
